קאי ליוותה אותנו לשדה התעופה הקטנטן בצ'אנג ראי שם נרשמנו לטיסה עם חברת VITJETAIR . שמעתי עליהם רבות (ובעיקר דברים לא טובים) , "אוטובוס מעופף" לדוגמא.
מה רבה הפתענו היתה כשעלינו למטוס חדיש, עם המוןןןן מקום לרגליים ואשר היה חצי ריק.
הטיסה נמשכה קרוב לשעתיים, אשר בסופה נחתנו בפוקט.
עוד לפני ההמראה, פנו אליי בWHATSAPP מחברת השכרת הרכב כדי לוודא שאני מגיע והכל לפי התוכנית, כי הם מחכים לי בשדה התעופה. ואכן, חיכה לי נציג חביב (אבל לא חזק באנגלית לצערי) שמילא איתי את כל הפרטים, ובעוד אישתי דואגת למלא את המזווה עבור הנסיעה, עברנו על הרכב לבדוק ולרשום את כל הפגיעות והשריטות הקיימות בו.
לא קיבלתי את הרכב הכי חדיש, אבל חיפשתי בעיקר פרקטי שיוכל להכיל 5 אנשים ומלאאא מזוודות.
לקחתי טויוטה עם 7 מקומות, אוטומטית עם מנוע בנזין ל9 ימים, והעלות סה"כ כ 1000 שקל שהושכרה מחברת PURECARRENT
אחרי שהכל הועמס על הרכב, הפעלנו GOOGLE MAPS, ויצאנו לדרך.
בתאילנד נוסעים הפוך (בצד שמאל של הכביש) כך שמי שלא רגיל, לוקח קצת זמן להתרגל. לכן, בעיקר בהתחלה חשוב לשבת עם עוד מבוגר אחראי שיסתכל על הכביש, שגם ככה מלא באופנועים מסוגים שונים.
על המפה סימנו את היעד הבא - קאו לק - עיירת נופש שיש האומרים טובה, אחרים אומרים מנומנמת, אבל החלטנו לנסות אותה, ואנחנו כל כך שמחים על כך, בדיעבד!
לאחר כשעה וחצי נסיעה, תוכנת הניווט ביקשה שנפנה שמאלה, לתוך כביש צדדי. שניות אחר כך מצאנו את עצמנו בתוך איזור כפרי וירוק, אבל סמכנו על התוכנה והמשכנו לנסוע לפי ההוראות.
שתי דקות לאחר מכן, הפרענו לשני כלבים עצלים במרכז הכביש כדי שנוכל לעבור, ואז נכנסנו לכביש שנראה שהוא פשוט בתוך ג'ונגל.
המשכנו לנסוע לאט, ואז ראינו את זה...
הגענו לקבלה, חיש קל עטו עלינו ולקחו מאיתנו את המזוודות. נסעתי לשים את הרכב בחניה בעוד אחד מעובדי המלון רודף אחרי עם רכב גולף, כדי להחזיר אותי בחזרה לקבלה.
עכשיו אני מבקש לציין, מדובר פה על מרחק של 100 מטר.... אבל היה להם חשוב שלא אלך את זה ברגל.
כשנכנסנו ללובי זה מה שחיכה לנו....
שתינו, נחנו וקיבלנו הרצאה על מה שהמלון מציע, ומשם המשכנו לחדר, עם ליווי צמוד של מישהי מהקבלה. הזמנו מבעוד מועד חדר עם דלת מקשרת, וכשנכנסנו זה מה שראינו
כמובן שהילדים לא חיכו אפילו רגע וישר קפצו למים. הירידה לבריכה שמקיפה את כל החדרים בקומת הקרקע היא ישירות מהחדר.
היינו בטוחים שאנו לבד במלון, כי זולת עוד אורח אחד, לא ראינו שם נפש חיה. בדיעבד התברר שהמלון כל כך ענק וכנראה שהם פיזרו את כל האורחים שלא יהיו אחד על השני....
השעה היתה כבר שעת צהריים מאוחרת, הילדים היו רעבים ונדרשה פעולה מצידנו. המלון מרוחק מהעיר אבל ברגע שיש רכב צמוד, זה כבר פחות משנה.
נסעתי לכיוון פיצריה בשם פינוקיו , קניתי משם 2 פיצות (30 שקל) ועד שהכינו אותם, עשיתי סיבוב בסופר הצמוד. גם ליד המלון יש סופר שערכנו בו קניות כשהגענו, אבל מדובר בסופר לתיירים והמחיר - בהתאם.
חזרתי עם הפיצות, כולם שבעו ולפנות ערב יצאנו לעיר כדי לאכול במסעדה אחרת.
אני לא יודע מה הקטע פה עם שמות המסעדות, אבל אחרי שבצהריים אכלנו בפינוקיו, מצאנו את עצמנו אוכלים ארוחת ערב במסעדת פיטרפן.
גם פה קיבלנו ארוחה טובה שהתאימה לחיך הישראלי והכה רגיש שלנו :-)
אני מבטיח לכם שאם הייתי יודע מה הולך לעבור עלינו למחרת, הייתי דואג לאכול עוד מנה....
הלכנו לישון, לקראת היום החמישי
כל הקישורים לאתרים וטיפים נוספים לנסיעה מרוכזים בדף הזה.
Comentarios