אז אחרי שארזנו מלא מזוודות (4) וטרולי (2) יצאנו לשדה התעופה.
הבלוג הזה נכתב בשעה שהארץ עודנה סוערת בעקבות חוסר בתורים לדרכונים, אבל מכיוון שיש לנו גם דרכונים זרים, החלטתי להשתמש בהם מכיוון שתוקף הדרכונים של הילדים עומד לפוג בעוד חודשיים, וכדי להכנס לתאילנד יש להצטייד בדרכון בתוקף לחצי שנה לפחות.
כמו כן, אם נשארים מעל 30 יום - יש להוציא ויזה מראש.
ממש לפני שיצאנו מהבית, אמרתי לעצמי - יאללה, ניקח גם את הדרכונים הישראליים של הילדים. מה יכול להיות? גם ככה הם פגי תוקף רק עוד חודשיים. ואיזה מזל שעשיתי את זה...
כשהגענו לשדה התעופה - הסתבר לנו שחייבים לצאת (ולהכנס) עם הדרכון הישראלי אפילו אם הוא בתוקף לעוד כמה ימים קדימה... אז בבדיקות הבטחון נאלצנו לאלתר עם הרבה מאוד דרכונים (מכיוון שהטיסות הוזמנו עם הדרכונים הזרים) אבל מדבקות הביטחון - הודבקו על הישראליים...
אחרי שעברנו את הסאגה הזו, הראנו את תעודות חיסוני הקורונה של כל הילדים והגענו בשלום לדיוטי פרי, לא לפני שיצאנו מהארץ עם הדרכונים הישראליים...
עלינו לטיסה קצרה לדובאי (בערך 3 שעות) במטוס מפנק. הילדים הקטנים בטיסה קיבלו חוברת ציורים והגדולות שלי - ראו סרטים על המסכים. אין תרגום, אבל כולם הסתדרו.
כ 40 דקות לפני הנחיתה, על המסכים הופיעה הודעה על טיסות CONNECTION. שמחתי לראות שאנחנו נוחתים בגייט C5 , והטיסה הבאה שלנו ממריאה מגייט C7 . פשוט מושלם!
בעוד אנו מתחילים לקפל את הדברים ולהתארגן, שוב קפצה הודעה, והפעם גילינו שאנו נוחתים בגייט A5 , בעוד הטיסה הבאה שלנו בגייט C7 .
יש לנו שעתיים וחצי בול להספיק. האם נצליח?
ירדנו מהטיסה, והתחלנו ללכת. עברנו ביטחון מהיר עם התיקים והטרולי ואז שמנו לב שאנו הולכים.. והולכים... ולא מפסיקים ללכת בעקבות השילוט.
הגענו לרכבת, שלקחה אותנו לטרמינל אחר... וגם שם - המשכנו ללכת. המון!
40 דקות הליכה רצופות - עם ילדים - ו2 טרולי - לא ממש ציפינו לזה - אבל נתנו פוש אחרון והגענו אל הגייט שלנו ושם חיכו לנו המון סינים. רגע, מה סינים? אנחנו לא טסים לתאילנד? אולי החליפו לנו גייט ולא שמנו לב?
אז חיכינו דקה שתיים בתור עם עוד המוני סינים, ולפתע נשמעה קריאה - בנגקוק? מישהו כאן לבנגקוק? נופפנו ידיים ונשלפנו מהתור . עברנו את כל הסינים, נעמדנו ליד שלט שעליו כתוב בנגקוק - הראנו דרכונים ונכנסו שוב לאולם שכולו... מלא סינים!
אז שאלנו, ומסתבר שהטיסה שלנו היא טיסה להונג קונג, עם עצירה בבנגקוק. ניחא - מה שטוב לסינים טוב גם לנו. עלינו לטיסה וממש לפני שהטייס הניע מנועים, וידאנו שכל המזוודות עדיין איתנו, עם ה AIRTAG וה SMARTTAG .
כמה מילים על האביזרים האלה למי שלא מכיר: אם יש לך אייפון , את/ה צריכה AIRTAG . אם יש לך סמסונג, את/ה צריכה SMART TAG .
מכאן והלאה, שניהם יחסית דומים באופן השימוש. מצניעים אותם במזוודה וברגע שהמזוודה עוברת ליד מישהו עם אייפון (AIRTAG) או סמסונג (SMART TAG) , האביזר מדווח לפלאפון הזה, שמדווח לענן על המיקום של הפלאפון.
כשמביטים באפליקציה ומנסים לראות מה המיקום של האביזר, רואים את המיקום המשוער.
ניתן לגרום לאביזרים האלה גם לצפצף כמובן, וגם לקבל התראה לנייד כשהם מתקרבים אלינו. שימושי ביותר בזמן שמחכים למזוודות ואז מקבלים רטט בפלאפון שאומר שהמזוודה תיכף מגיעה, הרבה לפני שרואים אותה על המסוע.
מקץ שבע שעות טיסה נחתנו בתאילנד בשעה 12:30 בצהריים, לא לפני שהטייס החליט להנמיך גובה בצורה יצירתית וצייר ציורים בשמיים של עיגול ו2 קשתות.
הגענו לביקורת הדרכונים (הפעם השתמשנו בדרכונים הזרים ), עברנו אותה בהצלחה ויצאנו לאסוף את המזוודות, שהגיעו כמעט כולן בשלום, זולת אחת שחטפה מכה. לא ביקשו מאיתנו שום בדיקות קורונה או משהו כזה.
עצרנו לארוחה קלה בשדה והמרנו כסף לבאט (המטבע המקומי של תאילנד) , וחיכינו לטיסה שלנו לצאנג' מאי.
לאחר טיסה של כשעה ורבע, נחתנו בצ'אנג מאי, שם פגשנו את המדריכה המופלאה שלנו,
קיי - KAY. בצפון אפשר לטייל בכמה צורות: עצמאי, מודרך עם חברת טיולים או עם מדריך פרטי.
מכיוון שזו הפעם הראשונה שלנו בתאילנד, החלטנו לתפור טיול שמתאים למשפחה שלנו כמו כפפה ליד ויצרנו קשר עם קאי. שבועות (ואף חודשים) לפני כן - שוחחנו רבות בוואטספ על מנת לוודא מה עושים בכל יום בטיול בצפון ושיהיה כיפי, אך לא עמוס מדיי.
אז מי שרוצה לפנות לKAY , פשוט מוזמן לשלוח לה ווטסאפ, ולהתחיל לתכנן את החלק הצפוני של הטיול.
מיד לאחר הנחיתה, קאי פגשה אותנו בשדה התעופה. נסעה ביחד איתנו ל 7/11 כדי לרכוש סימים לטלפונים (בשדה התעופה המחירים יקרים יותר) ואף הכינה לנו מבעוד מועד - ספריי נגד יתושים.
לאחר נסיעה קצרה הגענו למלון DUSIT בצ'אנג מאי.
בחרנו במלון הזה כי היו עליו הרבה מאוד המלצות. החדרים לא רעים וקיבלנו חדר עם דלת מקשרת. ארוחת הבוקר טעימה והמיקום שלו מעולה.
אחרי שהתמקמנו במלון, יצאנו לסיור עם קאי בשוק הלילה של צ'אנג מאי, שממוקם במרחק של 2 דק הליכה מהמלון. רוב המוכרים שם מקומיים וחלקם אף מייצרים את התוצרת בעצמם. לא תמיד יש על מה להתמקח (למשל, כדי להוריד שקל במחיר....)
בשוק אפשר למצוא הרבה מאוד דוכני מזון מסוגים שונים (וחיות שונות...). על הכביש הראשי ישנו צ'אנג שם אפשר לבצע המרת כספים וצמוד למלון ישנו סניף של פיצה האט, למי שמעוניין לסעוד את ליבו.
כמובן שהבנות שלי התמקדו באטרציה הכי חשובה ברחוב, והיא סניף סטארבקס המקומי!
חזרנו למלון כדי לנוח ולישון קצת, כי למחרת חיכה לנו יום עמוס במיוחד...
כל הקישורים לאתרים וטיפים נוספים לנסיעה מרוכזים בדף הזה.
Σχόλια